משמורת משותפת

ילד עד גיל 18 מוגדר בחוק הישראלי כ'קטין'. בעת פרידת הוריו של קטין, קם הצורך לקבוע את משמורתו של הקטין אצל הוריו, כלומר, כיצד יחולק זמן שהייתו עם כל אחד מההורים.

יש להבחין בין סוגיית אפוטרופסות ההורים על ילדיהם הקטינים, לבין סוגיית המשמורת. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962, קובע כי שני ההורים היו ויישארו אפוטרופסים טבעיים של ילדיהם עד הגיעם לגיל 18. קביעת משמורתם של הילדים אינה פוגעת באפוטרופסותו של אף אחד מההורים ונדרשת הסכמת שני ההורים לרישום הילדים למוסדות חינוך, להארכת דרכון לקטין, לקבלת טיפול רפואי (שאינו טיפול חירום) וכד', ללא קשר לקביעת ההורה המשמורן בפועל.
לגבי משמורת הקטינים, סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע את 'חזקת הגיל הרך', לפיה, למעט בנסיבות חריגות, משמורתם של ילדים שגילם מתחת ל-6 שנים, תהיה אצל אמם.

חזקת הגיל הרך עוררה בעשור האחרון תרעומת בקרב הציבור בכלל ובקרב אבות בפרט, בטענה שהיא מתעלמת מהשינויים הרבים והמשמעותיים שחלו בחברה הישראלית ואינה משקפת את המעורבות ההולכת וגדלה של אבות ישראליים בנטל גידול הילדים. הדיה הציבוריים של התרעומת הביאו בשנת 2005 למינויה של 'ועדת שניט' ('הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין') ובחודש דצמבר 2011 הוגשו המלצותיה הסופיות.

בעקבות הוועדה ולמרות שסעיף 25 הקובע את חזקת הגיל הרך עדיין לא בוטל, נוצר שינוי "בשטח" ובשנים האחרונות גבר השימוש במונחים 'אחריות הורית', 'זמני שהות', 'חלוקת הזמן ההורי', בעוד השימוש במושג 'משמורת' כמו גם קביעה שיפוטית של הורה משמורן אחד, הולכים ופוחתים.

הדגש שניתן כיום על ידי בתי המשפט בתביעות שעניינן משמורת קטינים הינו על עקרון טובת הילד, כאשר ברירת המחדל גורסת שטובתו של כל ילד להיות בקשר מיטיב וקרוב עם שני הוריו. בהתאם, עקרון טובת הילד דורש בחינה פרטנית של הנסיבות בכל מקרה ומקרה המובא להכרעתו של בית המשפט, במקום החזקה המשפטית שנהגה קודם, והיוותה מעין "אוטומטיזם שיפוטי".
בפרקטיקה, כשמוגשת תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה (או לבית הדין הרבני), מורה ערכאת השיפוט לרשויות הרווחה, להכין תסקיר, כלומר, חוות דעת מקצועית (לכאורה) לגבי טובתם של אותם הקטינים בדגש על אופן חלוקת זמני שהותם עם כל אחד מהוריהם. ערכאות השיפוט מעניקות לתסקיר המוגש ע"י רשויות הרווחה משקל מהותי ורואות בו כ'חוות דעת מומחה', למרות שבפועל, ברובם המוחלט של המקרים, וכתוצאה מהעומס האדיר המוטל על לשכות הרווחה, לא עולה בידיהן לערוך בירור מעמיק וממצה.

למעשה, אלה מאיתנו העוסקים בדיני המשפחה יעידו על נקלה כי בעבר, רשויות הרווחה המליצו באופן כמעט אוטומטי על משמורת אם, בעוד בשנים האחרונות, ניתנת המלצה כמעט אוטומטית למשמורת משותפת. כך או כך העומס המוטל על רשויות הרווחה אינו מאפשר לכותבי התסקיר לבחון באופן יסודי את טובת הילד ולמגינת הלב יוצר מעין "אוטומטיזם", ברירת מחדל מקובלת, שמחמיצה בפועל את התכלית ואינה הולמת את המונח 'חוות דעת מומחה'.

קביעת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם משפיעה כמובן על גובה החיוב במזונות הילדים. ככל שילדים שוהים זמן רב יותר בבית האב, יפחת תשלום מזונות הבסיס שהאב יחויב לשלם לידי האם, מאחר והוא נדרש לממן חלק ניכר מהוצאותיהם באופן ישיר, כשהם שוהים עמו.

אנחנו נוהגים לפרסם מידע מקצועי ברשתות החברתיות, עקבו אחרי בלינדקין

Summary
Review Date
Reviewed Item
משמורת משותפת
Author Rating
5