מזונות ילדים

מזונות ילדים

 

כלל בסיסי במזונות – תביעת מזונות הינה תביעה כספית המחייבת הוכחות וראיות קבילות, ולכן צריך לשמור תיעוד וראיות לרמת החיים שהיתה קיימת טרם הצורך בתביעה.

הורים חייבים לשאת במזונות ילדיהם. חובת תשלום המזונות מעוגנת בחקיקה הישראלית בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות"), המחייב אדם במזונות ילדיו הקטינים ו/או ילדי בן זוגו, בהתאם לדין הדתי אליו הוא משתייך. לדוג', כשהילדים וההורים כולם יהודים, החיוב במזונות יהיה בהתאם להוראות הדין העברי- היהודי.
במקרים בהם ההורים לא שייכים לאותה הדת (לדוג' אב נוצרי ואם יהודיה) או שייכים לעדה דתית שאינה מוכרת בחוק הישראלי, או שאין דין אישי החל עליהם, המזונות יקבעו לפי הוראות החוק האזרחי, כלומר, החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
כמפורט לעיל, חוק המזונות מטיל על הורים חובה לדאוג למימון צרכי ילדיהם הקטינים. הצורך בהגשת תביעה למזונות קטין מתעורר כאשר אחד ההורים מתנער מהצרכים של הילד- כולם או חלקם ואינו מכיר בחובתו לממנם. לפיכך נדרש חיוב שיפוטי אותו ניתן לאכוף בלשכת ההוצאה לפועל .

הצורך בהגשת תביעת מזונות יכול להתעורר בעת פירוד בין ההורים של הילד, או בסיטואציות בהן ההורים לא היו בני זוג מלכתחילה אלא רק הביאו ילד משותף לעולם. במידה והאב של הקטין אינו רשום במשרד הפנים כאבי הילד, על מנת לתבוע ממנו מזונות עבור הילד, קם הצורך להגיש במקביל תביעה לאבהות. רק לאחר הוכחת קבלת פסק דין בתביעת האבהות לפיו אותו הנתבע הינו אכן אבי הקטין התובע, יחויב האב במזונות הילד.

בתי המשפט מחייבים תשלום מזונות ילדים עד הגיע הילדים לגיל 18 או עד תום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר מבין השניים. ההלכות המשפטיות הרחיבו את החיוב במזונות ילדים עד לתום השירות הצבאי, כאשר מסיום לימודי התיכון ועד לסיום השירות הצבאי סכום המזונות שישולם עבור הילד יהיה 1/3 מהסכום ששולם עבורו עד לבגרותו. ההיגיון מאחורי הארכת החיוב הינו שהילד, אפילו שבגר, מחד גיסא אינו יכול לצאת לעבוד ולסייע בפרנסתו עקב השירות הצבאי אך מאידך גיסא חלק ניכר מצרכיו ממומן ע"י הצבא (ארוחות, נסיעות ולעיתים אף לינה).

מאחר והחיוב במזונות ילדים נקבע כאמור בהתאם לדין הדתי, ולגבי יהודים לפי הדין היהודי, קיימת בדין הדתי היהודי חלוקה עקרונית של נטל המזונות בהתאם לגיל הילד. על פי הדין הדתי אב חייב לבדו במזונות ילדיו (בצרכים הבסיסיים) עד הגיע הילד לגיל 6 שנים, מגיל 6 עד לגיל 15 קיימת מחלוקת האם האב חייב לבדו או שגם האם חייבת ומגיל 15 ועד לגיל 18 אין מחלוקת שהחיוב הינו מדין צדקה כך שהחובה מוטלת על שני ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
למרות שפסקי דין רבים דנים ומנתחים באריכות את חלוקת גילאי החיוב שעל פי הדין הדתי ברמת התיאוריה (גיל 6, גיל 15, וגיל 18), בפרקטיקה בתי המשפט פוסקים סכום מזונות קבוע, שאינו משתנה עד הגיע הילד לגיל 18, בין אם הילד היה בן שנתיים במועד פסק הדין ובין אם היה בן 16 במועד פסק הדין.

ההלכה המשפטית בישראל קובעת שצרכיו הבסיסיים של כל ילד בישראל עומדים בממוצע על סך כ-1,300 ₪, לא כולל הוצאות מדור ואחזקת מדור, ובפרקטיקה סכום המזונות נקבע על בסיס סכום זה, שארינו מחייב הוכחה ובהתייחס לראיות שהציגו הצדדים המתדיינים לגבי ההוצאות הנדרשות עבור הילד והכנסותיהם של שני הוריו.

כיצד מתמודדים עם סרבן מזונות? לקריאת המאמר המלא הקליקו

אתם מוזמנים לקרוא מידע מקצועי נוסף בבלוג שלי

Summary
Review Date
Reviewed Item
מזונות ילדים
Author Rating
5